Eirouvine
Daf 33b
כֵּיצַד הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְהַלְּכִין בַּמִּדְבָּר. רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. חַד אָמַר. כְּתֵיבָה. וְחָרָנָה אָמַר. כְּקוֹרָה. מָאן דָּמַר כְּתֵיבָה. כַּֽאֲשֶׁ֤ר יַֽחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ. מָאן דָּמַר כְּקוֹרָה. מְאַסֵּ֥ף לְכָל הַֽמַּֽחֲנוֹת לְצִבְאוֹתָם. מָאן דָּמַר כְּקוֹרָה. וּמַה מְקַייֵם כְּתֵיבָה. כַּֽאֲשֶׁ֤ר יַחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ. 33b מַה בַחֲנִייָתָן עַל פִּי הַדִּיבֵּר אַף בִּנְסִיעָתָם עַל פִּי הַדִּיבֵּר. מָאן דָּמַר כְּתֵיבָה. מַה מְקַייֵם כְּקוֹרָה. מְאַסֵּ֥ף לְכָל הַֽמַּֽחֲנוֹת לְצִבְאוֹתָם. לְפִי שֶׁהָיָה שִׁבְטוֹ שֶׁלְדָּן מְרוּבֶּה בְאוֹכְלוֹסִין הָיָה נוֹסֵעַ בַּאַחֲרוֹנָה. וְכָל מִי שֶׁהָיָה מְאַבֵּד דָּבָר הָיָה מַחֲזִירוֹ לוֹ הָדָא הוּא דִכְתִיב מְאַסֵּ֥ף לְכָל הַֽמַּֽחֲנוֹת לְצִבְאוֹתָם.
Traduction
–Quelle était la marche d’Israël au désert? R. Hama b. Hanina et R. Oshia émettent des avis différents à ce sujet (119)Midr. Rabba, sur ces versets.: l’un dit que l’on marchait en carré (ayant les drapeaux aux 4 angles); l’autre dit que l’on se suivait en colonne serrée comme une poutre. Le 1er avis est fondé sur ce qu’il est dit (ib. 2, 17): comme ils campaient (en carré) ils voyageaient; le 2e avis est fondé sur ce qu’il est dit (de l’étendard de Dan, ib. 10, 25): il formait l’arrière-garde à tous les camps, selon leurs milices. L’auteur du 2e avis applique le verset ''comme ils campaient, etc.'', à cette idée que l’arrêt et la levée du camp avaient lieu par ordre divin; l’auteur du 1er avis justifie le verset ''formant l’arrière-garde, etc.'', en ce sens, que la tribu de Dan avait un nombre plus élevé, de façon à pouvoir mieux soutenir à l’arrière un choc imprévu, et en marche pacifique la tribu s’étendait de telle sorte qu’elle ramassait toutes les pertes et pouvait les restituer à leurs propriétaires. C’est dans ce sens qu’il faut comprendre l’expression de ''ramasser pour tous… selon leurs milices''.
Pnei Moshe non traduit
חד אמר כתיבה. כך היו נוסעין הד' דגלים דגל מחנה יהודה במזרח וכו' דכתיב כאשר יחנו כן יסעו ואידך אמר כקורה זה אחר זה דכתיב בדגל מחנה דן מאסף וגו' וש''מ כקורה היו מהלכין:
מה בחנייתן ע''פ הדיבור וכו'. ולא שהיה מסען ממש כחנייתן:
ומ''ד כתיבה מה מקיים. מקרא דש''מ כקורה דכתיב מאסף. וקאמר לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלסין וכו' והיו משגיחין על הדבר הזה ולפיכך נקרא מאסף לכל המחנות:
תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. אַף זִיזֶיהָ וְכָתְלֶיהָ הָיוּ נִמְדָּדִין עִמָּהּ. בָּעֵי רַב הוֹשַׁעְיָה. אֲוֵיר חָצֵר מָהוּ שֶׁיִּמּוֹד עִמָּהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. בַּיִת שֶׁנִּפְרָץ מֵרוּחַ אַחַת נִמְדָּדּ עִמָּהּ. מִשְׁתֵּי רוּחוֹת אֵין נִמְדָּדּ עִמָּהּ. רִבִּי אַבִּין בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. בְּשֶׁנִּיטְלָה קוֹרָתוֹ. אֲבָל אִם לֹא נִיטְלָה קוֹרָתוֹ נִמְדָּדּ עִמָּהּ. אִם בְּשֶׁנִּיטְלָה קוֹרָתוֹ לֹא כַאֲוֵיר חָצֵר הוּא. תַּמָּן הוּקָּף לְבֵית דִּירָה. בְּרַם הָכָא לֹא הוּקָּף לְדִירָה. וּכְשֶׁהוֹא מוֹדֵד לֹא יְהֵא מוֹדֵד מִן הָאֶמְצָעִי מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַפְסִיד. אֶלָּא מִן הַקְּרָנוֹת.
Traduction
On a enseigné au nom de R. Juda (120)Tossefta à ce, ch. 4.: pour la limite restreinte (à l’égard d’une ville disposée en forme d’arc), on comprend aussi dans la mesure de la muraille les saillies et les pierres. R. Oshia demanda si l’on englobe dans la mesure l’air d’une cour dont un côté est rompu, ou non? On peut répondre d’un côté, le vide central sera compris dans la mesure; mais si elle est rompue des 2 côtés, cet air n’y sera pas compris. A quoi R Abin ajoute au nom de R. Juda que l’on élague l’air médiale si la porte de traverse (reliant les murs) est aussi enlevée; mais si elle subsiste (y eut-il double brèche), tout sera englobé dans la mesure. Or, à quoi bon s’attacher à l’enlèvement de la poutre? -N’est-ce pas toujours l’air de la cour, et ne devrait-on pas en tenir compte dans tous les cas? -Non, fut-il répondu, pour la maison, la clôture placée tout autour a pour but de l’approprier à l’habitation (et l’air englobé fera partie de la mesure s’il n’y a qu’un côté rompu), tandis qu’une cour n’ayant pas le même but d’habitation ne comptera plus pour la mesure, dès l’enlèvement de la poutre (fût-ce d’un côté). Lorsqu’on mesure la limite de prolongation d’une ville (en prenant pour base le carré), on ne fera pas partir la ligne du milieu de l’angle, ce qui produirait une légère différence (121)Le décompte entre le côté et la diagonale. en moins, mais du sommet de ces angles.
Pnei Moshe non traduit
אף זיזיה וכותליה. של הבית דירה שאגבה מעברין את העיר והכל נמדדין עמה להיות נחשב מעיבורה:
אויר חצר מהו שימוד עמה. בתוך עיבורה של עיר מי אמרינן הואיל ואין עליו תקרה לא מיחשב כבית ואין נחשב לעיבור או דילמא הואיל והחצר מוקפת לדירה נמדד הכל בתוך עיבור העיר:
נשמעינה מן הדא. ברייתא דתני בית שנפרץ וכו' משתי רוחות אין נמדד עמה וכדמפרש ר' אבין דבשנטלה קורתו מיירי דהואיל ואין עליו תקרה ונפרץ משתי רוחות ולא נשתיירו אלא ב' מחיצות בלא תקרה לאו בית דירה מיקרי אבל אם עדיין התקרה עליו לעולם נמדד הוא לעיבורה:
ואם בשנטלה קורתו לאו כאויר חצר הוא. וכלומר ואי ס''ד דאויר חצר נמדד א''כ מה בכך שנטלה קורתו ולא יהא אלא כאויר חצר אלא לאו דאויר חצר אינו נמדד ודחי לה דאימא לך לעולם דאויר חצר נמדד הוא ודקשיא לך מבית שנפרץ ונטלה תקרתו שאני תמן דאויר חצר דמיהת הוקף לבית דירה הוא אבל הכא נפרץ הוא ולא הוקף לדירה הוא עכשיו ולפיכך כשנטלה קורתו אינו נמדד עמה:
וכשהוא מודד וכו'. תוספתא היא בפ''ד כשהוא מודד תחומי העיר אינו מודד מן האמצע הקרן מפני שהוא מפסיד את האלכסון מהקרן אלא מודד מקרן מזרחית צפונית ומודד לקרן מערבית דרומית וחוזר ומרבעה כטבלה מרובעת כלומר שמביא טבלה מרובעת שהוא אלפים על אלפים ומניח בקרן באלכסונה שתהא אלכסון של טבלה כנגד אלכסון של קרן העיר ואלכסון של אלפים הוא אלפים ות''ת ואח''כ מותח חוט מתחום קרן לתחום קרן ונמצא משתכר הוא:
Eirouvine
Daf 34a
משנה: נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָֽמְרוּ בַקַּרְפֵּף אֶלָּא בְבֵין שְׁתֵּי עֲייָרוֹת אִם יֵשׁ לָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים וְלָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים עוֹשֶׂה קִרְפּוף לִשְׁתֵּיהֶן לִהְיוֹת כְּאֶחָת. וְכֵן שְׁלֹשָׁה כְפָרִים הַמְּשׁוּלָּשִׁים אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנֵיהֶן הַחִיצוֹנִים 34a מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַחַת וּשְׁלִישׁ עָשָׂה הָאֶמְצָעִי אֶת שְׁלָשְׁתָּן לִהְיוֹת אֶחָד׃
Traduction
On attribue à la ville un parc supplémentaire de 70 coudées 1/2, dit R. Meir; les autres sages ne l’ajoutent qu’entre 2 villes, c.-à-d. si chacune n’a devant elle qu’un espace d’un peu plus de 70 coudées, on les considère tous 2 comme additions des villes, de façon à ce qu’elles ne forment qu’un emplacement en total. De même, si 3 village sont disposés en triangle et qu’entre les 2 extrêmes, il y ait seulement un espace de 141 coudées 1/3, on suppose celui du milieu comme intercalé, de façon à ce que tous 3 soient unis.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נותנין קרפף לעיר. הבא למדוד תחומי העיר מניח הוא כשיעור קרפף לעיר שהוא שבעים אמה ושיריים כדתנן לעיל בפ''ב ומשם הוא מתחיל למדוד אלפים אמה:
דברי ר' מאיר. כדאמר בגמרא דדרש מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב אמרה תורה תן לה חוצה שהוא שיעור קרפף ואח''כ מדוד התחומין:
וחכ''א לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות. דדרשי מקיר העיר דמשמע שיש עוד קיר עיר הסמוכה לה אז נותן חוצה לזו ולזו:
אם יש לזו וכו'. כלומר אם יש ביניהן קמ''א אמה ושליש שזהו כדי ליתן שבעים אמה ושירים לזו ושבעים ושירים לזו. לפי שהשירים הן שני שלישים עושה זה הקרפף המחובר לחבירו את שתי העיירות להיות נחשבין כעיר אחת ונמצאת כל העיר מהן מהלכת את כל העיר השנייה וחוצה לה אלפים אמה והלכה כחכמים:
וכן שלשה כפרים המשולשים. בגמרא קאמר לא שהן משולשין ממש בשורה אחת אלא שהאמצעי עומד כנגד האויר שבין שנים החיצוני' כחצובה זו שיש לה שלשה רגלים:
אם יש בין שנים החיצונים וכו'. כלומר אם יש אויר בין שני החיצונים כדי להתמלאו' האמצעי ולהיות אויר הנשאר בין האמצעי ולהחיצונים מכאן ומכאן מאה וארבעים ואחת ושליש דהיינו שתי קרפיפות לשתיהן אמרינן רואין כאלו האמצעי הוא נתון ביניהן והרי כולן אחת והיוצא מאחת מהן לילך דרך אחת מחברותיה מודד אלפים מחומת חבירתה ולחוץ ואם רבה האויר ביניהן יותר מכאן לא אמרינן רואין וכמה יהיה בין האמצעית להחיצונות אלפים אמה שיכולין לבא מן החיצונות להאמצעית ומן האמצעית להחיצונות בלא עירוב ואם רחוקה יותר מכן לא אמרינן רואין:
הלכה: פיס'. נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר כול'. רַב חוּנָה בְשֵׁם. רִבִּי מֵאִיר וְרַבָּנִין מִקְרָא אֶחָד דּוֹרְשִׁין. רִבִּי מֵאִיר דָּרַשׁ. מִקִּ֤יר הָעִיר֙. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וָח֔וּצָה. מִיכָּן שֶׁנּוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. רַבָּנִין דּוֹרְשִׁין וָח֔וּצָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר מִקִּ֤יר הָעִיר֙. אֶלָּא מִיכָּן (שֶׁאֵין) [שֶׁ]נּוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁנּוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אָבּוּנָה רִבִּי נָחוּם בָשֵׁם שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא. סְלָקַת מַתְנִיתָא.
Traduction
R. Houna dit au nom de Rav que R. Meir et les autres sages interprètent diversement le même texte biblique: le 1er déduit de ce qu’il est écrit d’abord (Nb 35, 4): depuis le mur de la ville, que le terme explétif suivant et au dehors indique l’attribution d’un parc supplémentaire à la ville, dans tous les cas. Les autres sages déclarent explétif, non ce dernier terme, mais celui de mur; d’où ils déduisent l’admission d’un supplément, avant de commencer à mesurer, lorsqu’il y a un autre mur de ville dans le voisinage. Ceci prouve qu’en cas d’addition d’un peu plus de 70 coudées à chacune, on suppose un parc supplémentaire à chaque ville. R. Jacob b. Aha, ou R. Abouna, ou R. Nahoum au nom de Samuel b. Aba, dit qu’à cette solution s’arrête l’explication de toute la Mishna.
Pnei Moshe non traduit
גמ' רב הונא בשם רב רבי מאיר ורבנן מקרא אחד דורשין וכו'. כדפרישית במתני' דרבי מאיר דריש וחוצה הוא מיותר אלא ליתן קרפף לעיר לעולם ורבנן דרשי מקיר העיר מיותר דהוה ליה למיכתב מהעיר וחוצה אלא מכאן שנותנין קרפף לעיר כלומר כשיש עוד קיר של עיר הסמוכה לה:
הדא אמרה שנותנין קרפף לעיר. על סיומא דלישנא דמתני' קאי דקתני אם יש לזו שבעים ושיריים ולזו שבעים ישיריים א''כ משמע שנותנין קרפף לכל עיר ועיר משתיהן:
סלקת מתניתא. כלומר בהכי סלקת פירושא דכולה מתניתא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source